תהליך הוצאת היתר מול הרשויות - כתב וערך, דוד עמירם

 
שלב א' - בקשה להיתר בנייה.
הבקשה להיתר נערכת על ידי אדריכל המבנה, עם אישור הסקיצה הנבחרת ע"י היזם הבקשה מוגשת לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, על גבי גיליון ארוך המקופל כ'אקורדיון', מכאן השמות הרבים לגיליון ההגשה (ראה - מילון מונחים).
בתוכן הבקשה יופיעו מספר פרטים חיוניים:
תאור השימוש במבנה, החומרים מהם יבנה, ציון ההקלות אם ישנן, חישוב שטחי הבנייה.
תכנית מדידה טופוגרפית תקפה לשישה חודשים ועליה תכנית העמדת המבנה במגרש.
תכנית אדריכלית הכוללת: מפלסי קומות המגורים, גגות, חתכים וחזיתות, פרטי בניין תכנית פתוח השטח בציון המפלסים, קירות תמך ופרטי קירות פיתוח, מיקום תאי ביוב, וגינון.
על גבי 'הגרמושקה', יהיו חתימות אדריכל המבנה, מהנדס הבניין (אחראי לתכנון השלד), מהנדס הבניין האחראי על הביצוע (בדרך כלל מהנדס העובד עם הקבלן המבצע) והיזם שהוא הבעלים. ישנן וועדות הדורשות לצרף לבקשה, נסח טאבו או אישור מינהל כתנאי לקבלת הבקשה להיתר. כמו כן יש לצרף, עמדת הרשות המקומית לתכנית המוגשת.

חתימות שכנים ובעלי עניין שותפים למגרש
.
במגרש בו ניתן לבנות בניין דו משפחתי או יותר, יש צורך בחתימת בעלי העניין הנוספים במגרש.
יש ונתקלים בסירוב השכנים לחתום מסיבה כזו או אחרת. במקרה זה, נשלח אליהם מכתב רשום ע"י הוועדה המקומית כדי שאלו יוכלו להביע עמדתם בעניין התכנית. הוועדה תבחן את ההתנגדויות ותיתן את החלטתה באופן ענייני.

שלב ב' - תנאים להיתר בנייה.
הוועדה המקומית לתכנון ובניה מתכנסת בתדירות של אחת לחודש בבקשות הכוללות הקלות ואחת לשבועיים בבקשות שאין בהן כל בקשה להקלה. לאחר הדיון בוועדה יישלח אל האדריכל ואל היזם פרוטוקול הדיון ובו רשימת התנאים שיש למלא.במידה והיזם רואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה, פתוחה בפניו האפשרות להגיש ערעור, בפני וועדת הערר המחוזית.
רשימת התנאים לקבלת ההיתר משתנה מוועדה לוועדה אולם, העקרונות זהים:
1. אישור מנהל מקרקעי ישראל אם זו אדמת מדינה (אין צורך אם זו אדמה פרטית).
2. אישור קצין מקלטים מפיקוד העורף על תכניתהממ"ד.
3. הגשת חישובים סטטיים ע"י מהנדס הבניין.
4. החתמת הרשות לכיבוי אש משתנה מוועדה לוועדה.
5. החתמת חברת בזק.
6. החתמת חברת חשמל.
7. הגשת תכנית סניטארית ע"י מהנדס אינסטלציה - עפ"י דרישת הרשות המקומית.
8. אישור התקשרות עםאתר מורשה לפינוי פסולת בניין.
9. אישור להתקשרות עםמעבדה מאושרת לבדיקת איכות הבטון, בדיקת המערכת הסניטארית ובדיקות נוספות לפי דרישת הוועדה. ישנן כמה מעבדות מאושרות שכדאי לערוך סקר הצעות מחיר ובהן: 'איזוטופ', 'איזוטסט', 'מכון התקנים', 'סיסטם' וכו'.
הזמן הדרוש להוצאת היתר משתנה מוועדה לוועדה ויש לקחת בחשבון פרק זמן של 5 חודשים בממוצע.
ההיתר תקף לשנה ועם תחילת עבודות הבנייה, מוארך תוקפו ל- 3 שנים.
בסמוך לתחילת עבודות הבנייה כדאי לבקש חיבור זמני לחשמל ומים באמצעות טופס 2.

שלב ג' - פיקוח עליון ע"י אחראי לביקורת ואישורי אכלוס עם סיום עבודות הבנייה.
אדריכל המבנה עפ"י רוב הוא האחראי על ביקורת הבנייה בפני הוועדה המקומית. האדריכל נידרש לדווח לוועדה על אופן התקדמות הבנייה באתר.
הדו"ח הראשון - מוגש עם סימון קווי הבניין ע"י המודד. הדו"ח השני - בשלב סיום ריצפת קומת הכניסה יש לתצורף תכנית מדידה ובה מיקום הקומה בתחומי המגרש וגובה מפלס הרצפה. הדו"ח השלישי - בגמר עבודות השלד והאחרון בהחלט, בסיום הבניה.
הדוח המסיים את שרשרת הדיווחים לצורך כניסה למגורים יימסר בצירוף המסמכים הבאים:
1. תכנית מדידה הכוללת את סימון 'קונטור' המבנה, מפלסי ריצפת הקומות, גובה הגגות, מרחק הבניין מגבולות המגרש ואת פיתוח השטח.
2. הגשת ריכוז תוצאות בדיקת הבטון וכל בדיקה רלוונטית שנעשתה ע"י המעבדה המאושרת.
3. הצהרת מהנדס הבניין על תקינות הממ"ד והמבנה.
4. המצאת אישור מאתר הפסולת על השימוש בשירותיו.
5. אישור מהרשות המקומית על כך שאין ליזם חוב כלפיה הן כספי והן ביצוע תשתיות שבאחריותה.
ישנן וועדות, המבקשות אישור קבלן ביצוע השלד וכן אישור קבלן עבודות החשמל.
לאחר הגשת המסמכים, פקח מטעם הוועדה יבדוק באופן כללי מספר דברים: מידות, תקינות מעקות, חניות, גבהים וכו'.
במידה והבית נבנה בסטייה מההיתר, אדריכל המבנה יערוך תכנית שינויים. זו למעשה תכנית אדריכלית חדשה לצורך קבלת היתר בנייה חדש.

שלב ד' - תעודת הגמר.
תינתן עם סיום כל עבודות הפיתוח. לרוב, היזמים בבנייה הפרטית "מוותרים" על תעודת הגמר ומסתפקים בטופס 4. כדאי ואף רצוי לפעול לקבלת תעודת הגמר שהרי זו התחנה האחרונה בהחלט, במסלול הארוך והמפרך בדרך להגשמת החלום על בית פרטי עם גינה.

שלב ה' - הזמנות לחנוכת בית!!! ו... לא שוכחים להזמין את אדריכל המבנה ומהנדס הבניין.